הולנדר נ' בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעת התובע לקבלת פיצויים בגין ההפסדים שנגרמו לו עקב הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה מיום 27.12.09.

התובע היה בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, הבעלים של רכב מסוג הונדה (להלן: רכב התובע"), הנתבעת 1 הייתה בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, הבעלים של רכב מסוג יונדאי (להלן: "רכב הנתבעים"), הנתבע 2 היה בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, נהג ו/או עשה שימוש ברכב הנתבעים שהיה נהוג הנהג ו/או המשתמש ברכב הנתבעים, והנתבעת 3, הייתה המבטחת של רכב הנתבעים על פי פוליסה לביטוח מקיף.

ביום 27.12.09 עת נסע התובע ברכבו ברחוב ההסתדרות בחיפה, לפתע, נפתחה הדלת של רכב הנתבעים שעמד בצד שמאלי בכביש, אל עבר הכביש, וכתוצאה מכך פגעה בחלקו הקדמי של רכב התובע וגרמה לו לנזק במראה השמאלית.

שמאי מטעם התובע בדק את רכב התובע ביום 27.12.09 לאחר התאונה והעריך את נזקי רכב התובע בסך של 739 ₪ (סכום הכולל מע"מ). התובע שילם שכ"ט שמאי בסך של 450 ₪ (סכום הכולל מע"מ).

התובע פנה לנתבעת 3 בדרישה לפצותו בגין נזקיו עקב התאונה שנגרמה באשמתו של נהג רכב הנתבעים. אך, ביום 19.02.10, הנתבעת 3 הוציאה מכתבים, הן לתובע והן לסוכן הביטוח של הנתבעת 1, והודיעה על החזרת חומר התביעה לידי התובע, מאחר ודרישת התובע עמדה על סך 1,189 ₪, סכום שהינו נמוך מגובה ההשתתפות העצמית של המבוטחת (הנתבעת 1) שעמדה ע"ס 1,353 ₪. הנתבעת 3 המליצה למבוטחת (הנתבעת 1) לסגור את התיק בעצמה מול התובע.

בחודש מרץ 2010, התובע הפנה את דרישתו אל מר דורון זהבי, המנהל והבעלים של הנתבעת 1. בין הצדדים נערכו התכתבויות. בין הצדדים לא הייתה כל מחלוקת בעניין האחריות לתאונה, ומנהל הנתבעת 1 (שהינו אביו של הנתבע 2) רצה לשלם על הנזק, הכל כעולה מתוכן ההתכתבויות, אך ביקש מהתובע להמציא לו חשבונית עבור תיקון הנזק. על פי ההתכתבויות הנ"ל, התובע היה מוכן להעמיד את הנזק על סך של 600 ₪ ואף הודיע למר דורון כי ינסה לדאוג לכך, שלא ייגבה שכר טרחת השמאי. בתגובה לכך, התובע נדרש על ידי מר דורון זהבי להמציא חשבונית. החשבונית הומצאה למר דורון, אך מר דורון דרש חשבונית אחרת בה יופיעו פרטי רכב אחר. התובע הודיע למר דורון כי אין באפשרות המוסך להוציא חשבונית בהתאם לדרישתו, וכאן נעצר העניין ולבסוף, התובע נאלץ לשלם לשמאי ולהגיש תביעתו לבית המשפט.

רק בדיעבד, נזכרו הנתבעים להעלות כל מיני טענות כנגד אחריותו של הנתבע 2 לאירוע התאונה וכנגד גובה הנזק. טענות אלו עדיף אם לא היו נטענות. במרכז הראיות עומדת עדותו של התובע. עדותו של התובע יצרה עלי רושם אמין ביותר. ההתכתבויות שנערכו בין הצדדים תומכים בגרסתו של התובע, ומוכיחים, כי לא הייתה כל מחלוקת בין הצדדים, לא על אחריותם של הנתבעים לאירוע התאנה, ולא על גובה הנזק.

לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 2 יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,189 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד היום ובתוספת סך של 250 ₪ בגין הוצאות משפט.

התובע טען כי נגרמו לו הפסדי שכר וביטול זמן בסך של 1,500 ₪ ועל כן, צירף את הנתבעת 3 לכתב התביעה. נזקים אלה לא נדרשו על ידו בפנייתו לנתבעת 3. נזקים אלה, מלבד סכום ההוצאות שפסקתי לעיל בגין הוצאות משפט, אף לא הוכח כי נגרמו לתובע.

בנסיבות, הנני מורה על דחיית התביעה הנתבעת 3 ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת 3 את הוצאותיה בסך של 250 ₪.

ניתן היום, ב' טבת תשע"א, 09 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: